אוי לערוד שפגע בו רבי חנינא

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מַעֲשֶׂה בְּמָקוֹם אֶחָד שֶׁהָיָה בּוֹ עַרְוָד וְהָיָה מַזִּיק אֶת הַבְּרִיּוֹת.

בָּאוּ וְהוֹדִיעוּ לוֹ לְרַ' חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא.

אָמַר לָהֶם: הַרְאוּנִי אֶת חוֹרוֹ.

הָלְכוּ וְהֶרְאוּהוּ אֶת חוֹרוֹ,

נָתַן עֲקֵבוֹ עַל פִּי הַחוֹר.

יָצָא וּנְשָׁכוֹ – וּמֵת אוֹתוֹ עַרְוָד.

נְטָלוֹ עַל כְּתֵפוֹ וֶהֱבִיאוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ.

אָמַר לָהֶם: רְאוּ, בָּנַי, אֵין עַרְוָד מֵמִית, אֶלָּא הַחֵטְא מֵמִית.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמְרוּ: אוֹי לוֹ לְאָדָם שֶׁפָּגַע בּוֹ עַרְוָד;

וְאוֹי לוֹ לְעַרְוָד שֶׁפָּגַע בּוֹ רַ' חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא!

דילוג לתוכן